הכרעת דין בתיק תו"ב 2602-11-10

הנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן.

לפיכך - הנני מרשיעה את הנאשם בעבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.   

<#4#>

ניתנה והודעה היום ד' תמוז תשע"ב, 24/06/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מדובר בעבירה חמורה של אי קיום צו בית משפט החותרת תחת שלטון החוק. ההרשעה הייתה עוד ביום   18/5/08   ומאז עבר זמן רב והנאשם לא דאג לקיים את שהצטווה עליו על פי גזר הדין  עד ליום 18/5/09 בנייה רחבת היקף של תוספות בשטח של 232 מ"ר וחדר מדרגות ומרפסת בשטח של כ-32 מ"ר. מי שמפר צו הריסה שניתן כחוק, ייענש בחומרה רבה יותר מאשר עצם הבנייה הבלתי חוקית, שכן מעבר לחומרה שבעבירות הבנייה מגלה הנאשם גם זלזול בחוק המדינה וברשויות החוק.

אבקש להטיל על הנאשם קנס כספי מרתיע ומאסר על תנאי וחתימה על התחייבות.

הסניגור  טוען לעונש:

הנאשם הודה בעבירה הקודמת מעל כורחו מאחר שמי שביצע את העבירה זה אביו שהלך לעולמו. אומנם ילד לא יכול להגיד לאב לא. הוא גר בבניין משותף עם אחיו, שבנה וחרג לחלקה ציבורית לשטח שהוא סמוך לבניין המגורים המשותף. כל אלה מנעו ממנו לפעול ולהגיש בקשות להיתר בנייה. האב שביצע את העבירה בזמנו, מאחר שמדובר בנאשם שהוא אב למשפחה ברוכת ילדים, עובד בעירית טמרה, משתכר בסך 5,000 ש"ח, מציג תלושי שכר - הוגשו וסומנו נ/1. הוא אב לתלמידים מצטיינים בבית ספר ובעקבות מצוקתו מצבו הכלכלי הוא יכול רק לתמוך בילד אחד שלומד באוניברסיטה. מאז הבנייה שנבנתה על ידי אביו, הוא לא קידם את הבנייה ואין שימוש כלל במבנה שנמצא בשלב לא ראוי למגורים. הנאשם חי במצוקה, מצבו הכלכלי קשה מאוד, אני מעיין בדפי החשבון המעידים באיזה מצב הוא חי, ומציג אותם לביהמ"ש - הוגשו וסומנו נ/2.

לכן, אבקש רחמנות מביהמ"ש ולהתחשב בכך שלא הוא זה שבנה את המבנה, אף שהורשע בבנייה. אבקש לגזור את דינו של הנאשם בהתאם.  אבקש לפרוס את הקנס לתשלומים.

<#5#>

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

העבירה נשוא כתב האישום הינה עבירה אשר יש להתייחס אליה בחומרה נוכח העובדה שעניינה אי קיום החלטה שיפוטית, ובכך הבעת זלזול במערכת החוק והמשפט במדינת ישראל.

יובהר כי יש לראות בהפרת צו שיפוטי, שניתן מכוח חוק התכנון והבנייה, לא רק משום פגיעה במערך התכנוני לפי דיני התכנון והבנייה, אלא אף משום פגיעה בפעולת רשויות אכיפת החוק.

יודגש כי במקרה דנן נצטווה הנאשם ע"י בית המשפט להרוס עד ליום 18/5/09 תוספת למבנה קיים   בשטח גדול של כ-232  מ"ר, וכן, חדר מדרגות ומרפסת בשטח של כ-32.4 מ"ר, אולם מזה תקופה של      כ-3 שנים מופר הצו השיפוטי ע"י הנאשם.

עם זאת, לטובת הנאשם, יש לציין את טיעוני הסנגור בפניי מהם עולה כי הנאשם אינו עושה שימוש כלשהו במבנה אותו נצטווה להרוס,מה גם שהמבנה אינו ראוי למגורים ולא הושלמה בנייתו.